לויט ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פס"ד (תשלום לעזבון המנוח מיכאל לויט ז"ל – להלן: המשיבים), אשר הוגשה ביום 27 פברואר 2013.

פסק הדין ניתן ביום 20 ספטמבר 2012 ותוקן ביום 2 דצמבר 2012 וביום 19 ינואר 2013. פסיקתא נחתמה היום.

בדיון שהתקיים ביום 17 מרץ 2013, נמסרה עמדתי לצדדים בבקשה לעיכוב הביצוע. ב"כ המשיבים ביקש שהות לשקול עמדת מרשיו. ביום 21 מרץ 2013 הודיע כי אינו מקבל את ההצעה. בהודעתו, חזר על התנגדותו לעיכוב ביצוע חלקי של פסה"ד וטען בנוסף כי נוכח תיקון תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, מיום 14 פברואר 2013, אשר נכנסו לתוקפן 30 יום לאחר מכן, אין בית משפט זה מוסמך לדון בבקשה וכי יש לדון בה במסגרת הערעורים ההדדיים שהוגשו לבית משפט המחוזי בתל-אביב על פסה"ד.

המדובר בעיכוב ביצועו של סעד כספי. הבקשה נסמכת על טענות לסיכויי ההצלחה בערעור וכן על שיקולי מאזן הנוחות. המנוח, דר רחוב וערירי, יורשי המנוח הינם אזרחי לטביה, מצבם הכספי הינו קשה, היות ובהתאם לנטען הינם מתקשים להפקיד את הערובה הנדרשת במסגרת ערעור שהוגש על ידם לבית המשפט המחוזי. עוד, נטען כי לו יתקבל ערעור המבקשת יקשה עליה לגבות ולקבל בחזרה את הכספים שתשלם בהתאם לפסה"ד.

"הכלל הוא, כי פסק-דין יש לבצע עם הינתנו בערכאה ראשונה ; ועל-מנת להצדיק עיכוב ביצועו, על המבקש זאת להצביע - ולשכנע - על קיומם של שני תנאים מצטברים : ראשית, כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור ; שנית, כי אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המיידי יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון"

(ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי - פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד), 661-659)

השיקולים להם נדרש בית המשפט בעת בחינת בקשה לעיכוב ביצוע הם, בעיקר שניים: סיכויי הערעור להתקבל ו"מאזן הנוחות". היינו, האיזון בין הנזק שייגרם לצד הזוכה אם יעוכב הביצוע לעומת זה שייגרם לצד המפסיד אם יחויב לבצע את פסק הדין ללא דיחוי. (ע"א 811/07 מכבי שירותי בריאות נ' גולובי, (מיום 15.2.07) פסקה 5 להחלטה ).

"יש לזכור כי נקודת המוצא של בית המשפט ביישום השיקולים האמורים היא כי גם הגשת-ערעור אינה מצדיקה את עיכוב ביצועה של ההחלטה (תקנה 466 לתקנות), ולפיכך, עיכוב ביצועו של פסק דין, ובייחוד פסק דין כספי, הוא החריג ולא הכלל"

(רע"א 1021/08 מרסל אבירם נ. הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (מיום 29.5.08))

עוד הלכה היא כי:

מטבע הדברים, ראוי כי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, תתמקד הערכאה הדיונית - להבדיל מערכאת הערעור - בעיקר ברכיב השני של נזק לא הפיך, ותנקוט באיפוק ובריסון עצמי בהערכת סיכויי הערעור על פסק דינה.

(בש"א 2288/08 רינאווי נ. נשאשיבי (מיום 23.3.08).

אשר על כן, לא אתייחס בהחלטה זו לסיכויי הערעור, שני הצדדים טוענים לסיכוייהם הטובים ומנגד לסיכויי הצד השני, כפי שפורטו על ידי הצדדים בבקשה ובתגובה.

זאת ועוד, ההלכה הנוהגת היא כי מקום שמדובר בחיוב כספי, ביהמ"ש לא ייטה להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, ובמקרה כזה על המבקשת להראות שאם תזכה בערעור, לא תוכל לגבות את כספה בחזרה מהמשיב (ראה: בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פרייזן פד"י מה (5) 499).

במסגרת פסה"ד נקבע כי המבקשת תשלם ליורשי המנוח סך של כ- 400,000 ₪. מבחינת שיקולי מאזן הנוחות, שוכנעתי כי אם יתקבל ערעור המבקשת יקשה עליה לקבל את הכספים שתשלם בחזרה מהמשיבים. הן, בשל מצבם הכספי והן בשל היותם תושבי חוץ ללא כל נכסים בארץ. עוד, בנסיבות תיק זה ומכיוון שהמשיבים הינם יורשיו של המנוח מכח צוואה, בעת שהמנוח היה דר רחוב וערירי הרי שאיני רואה הכרח בביצוע תשלום מיידי של פסה"ד, מכיוון שלא מתקיימים הטעמים העומדים בבסיס ההלכה שאינה מצדיקה עיכוב ביצועו של פס"ד כאמור. בנוסף, נוכח העובדה כי הוגש כבר ערעור ועמדת ב"כ המשיבים לתיקון תקנה 467 לתקנות סד"א. הנני מקבלת את הבקשה לעיכוב חלקי של פסה"ד כמבוקש עד להחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש לערכאת הערעור. ניתנת למבקשת שהות לעשות כן עד ליום 23 אפריל 2013. לא תוגש בקשה מתאימה עד למועד זה יבוטל עיכוב הביצוע.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ג, 24 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: